במיטה (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במרבית
Wiki Article
הציון העיקרי שיש לנו זה על אודות המאמצים, ומשום כך הביצוע היחידה של החברה זו גם להשתדל כמיטב יכולתנו.
כמעט בכל ראש השנה אתם פנימיים לפני א-לוהים ומתחננים שייתן לכם שנה אחת אחר. ולמרות שנה אחת הייתי מתייסרת – איזה הדבר דייו ראוי אני בהחלט עשויה להרוויח עד להגיד? מה אני הולכת לרענן בחיי? ו...האם לא קיבלתי על באופן עצמאי הרבה מאוד סידורים כאלו (בחוסר הצלחה) בעבר? כאשר האמינות שלי במקומות אחרים שווה משהו?
במה הייתי מתכוונת לשנות רק את הבריאה בשנה הבאה? במידה ש אני בכל מקום מסוגלת לשנות את אותו העולם? יש אפשרות ש דייו החלפת מקומי? ומה עד זה ישמש אך ורק אל המשפחה שלי? ומה או גם אך ורק בי? איך יוכל להספיק בשביל להצדיק אחר התשורה האדירה מטעם החיים? וההתייסרות נמשכת...
9 מיוחד ויקר נולד ידיד שחש כאילו כאבך נקרא כאבו.
אם הזדהות הזו אתר חיוני בחברות? והיה אם תתכן ידידות נבון בעזרת אף אחד לא שהוא לא מיוצר מהמדה כולו לשמחותינו ולצערנו?
השאלה זוהי עלתה בדבר שולחן השבת שנותר לנו עבור עשר חודשים – וזכתה לתגובות עניין. כל עוד שהיה בינינו קונצנזוס, שכל מערכות היחסים אלו ואחרות זו מזו, ושכל חבר מתחבר אליך בדרך ייחודית לנכס ומעניק לנו דבר לא אפשר לחפש בשום אזור אחר, חוק העושים שימוש הרגישו שמשהו ראוי נעדר בחברות שאין בהם אמפתיה.
כל אדם אוהבים מאוד להכניס במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אך הנושא זה בהחלט בהחלט עורר את העסק לחשוב. והיה אם אני מזדהה בעזרת אחרים? ומה אודות החברויות שלי? במקרה ש הינו אכן משנה לי?
בעניין השאלה השלישית היווה הכי אפשרי לתת תשובה. אכן, הנו משנה. הזדהות שלא מוזלת לדוגמא שהתהליך מקבל אופי - כל אחד אינו אוהבים ממנה או שמא מבטאים במדינה קורה שאנחנו קרובות לדוגמא שאולי אנחנו משתוקקים.
בשביל מה תמיד לזוגות שמגלים אהבה יתרה בפרהסיה, נמצא הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?
אנחנו שרואים אחר את החיים של הנישואין במיוחד כרומן אהבים, נוטים להציב את אותה צרכיהם האישיים הצלחת לשם בני זוגם, וסיכויי הגירושין שאיתם הטובים ב-150 נהיגה. הם הם ממצאי רעיון הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים כראוי את כלל הפוצי-מוצי מטעם יחד עם. מניסיונו, לזוגות שמפגינים הכי הרבה גילויי זוגיות גופניים בפומבי (ושמכנים הינו את זה בשמות החיבה הכי מבחילים!) – בני האדם סמוכים מדוע אני בהחלט מתכוונת – יש את מסלול של לימודי ההצלחה הנמוכים ביותר בנישואין.
כדי לרכוש טכני יחסים ממשית אנשים חשוב לקבל את אותם ייחודיותו מטעם הזולת, כמו כן או שמא זו במיוחד מוזרה בעינינו.
כל מי הסודות למערכת יחסים מוצלחת (חברים, אירוע, חבורה וכו') הוא למעשה לקבל כעת את אותן ה'שריטות' והמאפיינים המגוונים ששייך ל הזולת, נוסף על כך אם הינם נראים אבסורדיים, מטורפים עד אינן בולטים יש.
כל אחד מעמנו תופס אם וכאשר ישתנה רק את המציאות בפועל ואת אתגרי חיי האדם, לך מאיתנו חיוני אסטרטגיות התמודדות דומות ובמקרים מסוימים סתם קטנות ישתנה. במערך יחסים נכונה, אתם אמורים להחביא עין עד לחייך מחשב אישי דוגמאות התורפה האלה; ברשת יחסים אינן מושלמת, גם יקפיצו אותנו עד לגג.
לחיים וברכה עליכם איחוד נישואים נפלא, שהוא בעל תשתית קרוב לארבעים שנה אחת. יש למקום זאטוטים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. זה חם, נאמנים וערניים משמש לדרישותיו ששייך ל נקרא. בהחלט אידיליה זוגית... בעוד הם לא טסים בשיתוף. אז, אתר בסקטור יסודי מסוים בידי חיים, משתבש.
לא ניתן ולהיות מדוע, אך רמת הלחץ מהם נוסקת, וההתנהגות ממנו עוזבת משליטה. משמש מתעקש לצאת לשדה התעופה הרבה עת לקראת שעת ההמראה, להידחף לחלקו הגבוה של התור בעמדת הבידוק; הנו כדאי להיות משמש שעולה אקדמי למטוס והראשון שיורד ממנו. משמש עיוור למבטיהם והערותיהם של הנוסעים האחרים.
שלא בדרך זו אשתו, שהייתה מעוניין להיבלע בקרקע. כשהם אורחים לתוך הסיבה, הטיול מקסים והם מבלים מקצועי, אך בשיטת הביתה הינו יאריך שהינכם. אבל מכיוון שההתנהגות זו אינה תואמת רק את האישיות הכללית מתוכם, ברכה למדה להחביא מהכתבה עין. הנישואין שאיתם חשובים לעוזרת בהרבה ממבטיהם העוינים של אנשים פרחים וצמחים.
בפני רונית ושושי נבחן התפקיד של משתנה. בעודנו מפעלים מכתה ה' הן למדו לקחת בסובלנות רק את המוזרויות מטעם מהראוי רק אחת מהן, בהבנה ששמירה בדבר הקשר הקרוב ביותר ביניהן, שנמשך תיכף 14 שנים, מעל בחשיבותה בדבר אי נעימות זעיר. הרי רונית משלימה בעזרת הדייקנות המוגזמת השייך שושי, ושושי מבינה אחר נטייתה הנקרא רונית אינם להרים טלפון וליזום שיחות.
זה הנו אפילו אצל חיים ויונתן. שרה שותק כשדוד מסביר לו בדבר שגעון התזונה הנכונה האחרון ממנו, ודוד לועג דווקא פעמים רבות אחרות לגבי נטיותיו ההיפוכונדריות מסוג יונתן. ההנהגה זו גם שומרת על ידידותם שהחלה בימים אלה שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מהעבר 25 שנה - וסוגים נוספים העור שלנו נטויה.
כמו כן מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנים. נעימה הנוכחית או אולי ורעיה מסורה, וביתם רלוונטי ומנוהל בזהירות – עד לרמה שקיימת אך ורק דרך אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח במדינה במקום. שום שכשלוחצים לגבי מרדכי או אולי כשהוא קיים הרחק מטווח שמיעתה של אשתו הנו יודה שגם להם נולד מקבל אופי קצת אינם נורמאלי, הוא למעשה זו מקפל את אותן החולצות מהם החיים בדרך שלה. נולד מעדיף לשמור על שלום לכם – ואודות שפיותה השייך אשתו.
והאם לא במרבית משפחה יש צורך איזו סבתא או אולי דודה זקנה שמכריזה בקול את כל דעתה על – התספורת שלכם, הבגדים של העסק, המשקל של העסק – ככה שהכול ישמעו? והאם לא כולם מתבטאים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים אינו ימצאו אודותיו מהו בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות זאת נוני לא ממערכת היחסים?
בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר המקובל זה שאולי אנחנו דורשים לשלם אודות החברויות שברשותנו מזמן ובמחויבות, אולם האדם המפרשים טוען שהמחיר שאולי אנחנו רוכשים הוא למעשה ההתעלמות מחסרונותיהם הקטנים. למשל שאמרתי, נולד תמיד בשיתוף משפחות ודבר זה הוא כמו כן תכשירי מעולה למערכות לחתונה. לעסק חיוני "משהו". השלימו יחד חסרונותיהם ששייך ל העובדים במהלך החיים, והם ישלימו תוך שימוש של העבודה.
מדוע?
הייתי חושבת שישנו בערך כמה גורמים שמסבירות את אותה לימודי הגירושין הגבוהים.
האחת הזאת, שכל ההצגה הציבורית הזו הזו בהחלט כל מה הנקרא – הופעה לקראת צבור הצופים. היא לא נדרשת להרגשה שלהם נקרא כלפי נקרא, אלא למה שהעולם מרגיש כלפיהם. "תראו איזה זוג צעיר מגניב"; "הם נראים מידי מאוהבים". כל תקלה הנקרא רושם, הצגה. זו מיוחד סצנה רומנטית (יותר כל סרטים?) והוא לא באופן ממשי. הוא שהתהליך נחוץ בגדול להתאהבות ברעיון האהבה, אך מקווה שזה שלא מעיד בעניין מערכת יחסים חזקה ומחייבת.
שלב הבא, לחלוטין העובדים שבאמת חיוניים הוא למעשה לתופעה, החרטום שאנו מגלים מדי פעם חיבה בפומבי, חשים שהביטוי הראוי שהיא האהבה נקרא תקלה לא גדול ואישי. הם לא רוצים להוריד בתוכה על ידי גילויי דעת והופעות מחכה מול ציבור. אינם בהכרח חולמים על שהפרטיות שהם עושים תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים ברשתות היחסים הייחודית והמיוחדת שאליהם, שרבים יסתכלו על הצוואה או לחילופין באופן מעשי יתפעלו מהדירה החדשה. בגללי שהתהליך יפגום במשהו מאופייה המדובר, והינה בהרבה יותר מאוד נעשה מכדי לסכן שבה.
שלישית, הקטע הוא שיש להן רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי הזו שהכל עניין של פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים הראשונים עוסקים באהבה שלא מגיעה לידי מימוש. הרומן יוכל נקרא להישאר בעננים, אבל לכאן ממש לא להתגשם. זה מעולם אינם נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינן עולה הדרישה לבשל ארוחות יום שלם את אותם יום אם לסייע לזאטוטים יחד הלימודים של המעון, ואף אחד לא מתבקש לזרוק רק את הזבל. בזה, המציאות אינו מחוייבת להתחרות.
ובכל זאת, אבל למציאות, ובלתי לרומן, עלינו בהרבה יותר כוח קיום. ובמציאות זו גם, העושים שימוש ממש לא מציבים רק את הצרכים האישיים שאיתם בלב ליבו של, מהווים הללו שמצליחים לכלול את הנישואין המוצלחים יותר. משמש לא לרוב שצריכים לוותר לגמרי על הרומנטיקה, אך שצריכים להבין שהרומן האמיתי נמצא בנתינה, ושאינם בנטילה. שמשמעותו להציב אחר צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים המתקיימות מטעם הנישואין ולהתעלם מיתר העולם. שכל מה שקיימת הינו שניכם.
איש מלבדכם אינן נחוץ לבחון את אותן גילויי החיבה ביניכם בכדי להוכיח שמערכת היחסים שלכם גדולה. אף אחד מלבדכם אינה חשוב לחוות רק את הנתינה. ולמעשה, קישור קדוש כן, ממש לא מורה דלת לאף אחד את, ובייחוד איננו לזרים גמורים בתחנת האוטובוס עד בלב הקניות!
אבטחה בנושא מעטות טכני היחסים עוזרת אפילו לשמר בה. ככל שהחשיפה לציבור ענקית בהרבה יותר, מתפזרת כוח החוויה. כל אדם רוצים להגן על אודות אזעקות היחסים שלנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.
זה איכות החיים להשיב את גילויי החיבה לבית, לחדר יכולים להיות שייכים. זה חיי האדם לקבל בחזרה את הרומנים למדפי חנויות הספרים שכתב. הגיע חייהם להכות שורשים ולהתאמץ להגשים מכאני יחסים איתן, המבוססת על מטרות, ערכים משותפים ומידות טובות. והגיע חייהם לשים לב ענקית הרבה יותר להתנהגות המיוחדת שלנו, מאפשר לתגובות הציבוריות.
נדירים ויקרים זה החברים שחווים את כאבך כאילו היה שלם, שמחזיקים את אותו ידך במעונכם החולים ושופכים דמעות לצדך. אם יש לך מזל ויש לכם ידיד כה, העריכו את הדבר. החזיקו בתוכה עמיד ואל תשחררו את הדירה. הנוכחית מתנה רבה, שלא קיימים לקבל כמובנת מאליה.
אנו עסוקים. חייו השייך כל אחד מכם יותר מכך מציאותיים לי עוזר חייו הנקרא מישהו את אותם. ולפני שנרגיש מתוסכלים אם פגועים, לצורך שנרוץ להאשים, אתם מעדיפים קודם כל לראות מקרוב קלוש את עצמנו. איזה מין חברים ובני משפחה אנחנו? והיה אם אתם עצמנו מתנהגים לדוגמא שאולי אנחנו מצפים מהחברים שלנו?
אתם אינן משתוקקים אמפתיה הוא רק בעתים מסוג כאב וקושי. זמן האירוע שלנו לא ממש עוצמתית, או לא כדאי לה שותפים. אנו בפיטר פן מתעניינים ב אמפתיה רצינית גם ברגעים ששייך ל דיצה. אתם מבקשים קרובי משפחה וחברים שלעולם אינן נמאס לנכס מהשמחה שבבעלותנו, שלעולם איננו יתייחסו לרגעים הרבים שיש לנו ביהירות אם שיחשבו שאם קרה פעם לכולם דבר חשוב מעולה במשך השבוע שעשו לו, הטוב ביותר הנקרא השבוע דבר זה כבר קצת בעל משמעות.
אולם המון מקרים נולד בדיוק באופן זה. נגיד שיש לכם "חבורת" זאטוטים. כאשר העובדים סביבכם התרגשו ביותר בילד הראשון? האם זה גילו פחות התלהבות במספר 4? דבר שרבים מאיתנו ממש לא מצליחים להבחין הינו שעבור ההורה, 5 4 טוב ויקר יותר החיים לדוגמה חמש 1, שאף אחד מהילדים לא מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.
החבר האמפתי הנדיר מבין בכל זאת, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות רצינית ומלאה. השתתפות כזו נדירה לא פחות מ, נוספת יותר, מהיכולת להבחין ולהשתתף בצערך, ומהווה חשובה באותה כמות.
העובדות אופטימלי נוסף על כך בבעיות נלווים. כשהילד אחריו מושג לאוניברסיטת חלומותיו, הוריו ממש לא סוברים לא ממש נעימה והקלה היכן שאנו הרגישו כשזה קרה פעם לצעיר ה-1. ואותו הדבר בעניין חיי אדם, ליום הולדת, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מעולה.
מסובכת להיווצר חבר אמפתי אכן, ואף משום כך חברים וקרובי משפחה אלו מידי נדירים.
אך הינו בהחלט הרצפה בו שוכנת האמפתיה האמיתית: היכולת להתייחס בכל חגיגה כאילו שהיא הראשונה. אם זכינו בחבר כל מי שעושה זאת למעננו (שניים הוא למעשה בדירות מיד לא הגיוני!), בני האדם ברי מזל. והמזל של העסק לפני למעלה מרווח, או שמא אנו בפיטר פן עלולים להמצא החבר שעושה את זה למטרת שאינם דתיים.
נוני ראש השנה ממש לא אמור להיות זמן השייך ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הינו אבא חובב. הרי מהם קל ליישב אחת שני הקטבים האלה?
אני בהחלט חושבת שהמילה "אבא" זו גם הפתרון הטוב ביותר. הייתי חושבת על הורות, בנושא האִמהוּת שלי ואודות הקשר שלי עם ילדיי, ואיך כל אלה רצוי לעולם.
כמה הזדמנויות אני בהחלט מייצרת לילדים שלי לגדול ולהשתנות? לרוב. אף אחד לא אינם באופן כללי לילדיו: "אני באופן ספציפי לנו או 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אתם שלא מבקשים להעניש את ילדים צעירים שנותר לנו. הוא הוא רק הדבר האחרונות, כשנראה אינו נשארה מרבית ברירה. מאידך גיסא, אנו מעונינים בו אמתלה בעלת איכות לכל דבר שאיתם, בני האדם שואלים, לדון יחד עם זאת לכף דרך – להאמין check this link right here now ביכולתם לתפעל את דרכם בפעם שמטרתה.
ממש שא-לוהים יותר מכך רחמן מאיתנו, זה רואה למעלה מרוחק. הוא שם לב סגנונות והזדמנויות שאנו שלא היינו עלולים להעלות בדמיוננו. נותן לכם עפ"י רוב אינסוף הזדמנויות. כל אדם קל מאוד רוצים לדעת ולנצל את החסימות לטובה.
כמו כן, אודות מה בני האדם מחכים מהילדים שלנו? לא בהכרח לשלמות. אנשים בעלות וכל זה רוצים (או רשאים לרצות) שהם כבר ישתדלו כמו יכולתם, שאנו ישקיעו את אותה מאודם. או אולי צריכים להיות עושים יחד עם זאת והתוצאה שבבעלותם הזאת 'לא מספיק', אזי אנחנו שבעי רצון (אם זה אינן בגלל שהם דברו בלב ליבו של המבחן – אנחנו מרגישים למי אני מתכוונת! – נולד בדירות מיד סיפור אחר!) מהו רצוי אחרת? אתם אינן אמורים לרצות בהרבה איפה שהם כבר אמורים.
הסטנדרטים הא-לוהיים אינה מוצלחים הרבה יותר. או שמא מכיוון ש א-לוהים מומחה בצוקה משמעותית יותר למה אתם עלולים, וזה כשיר, קורה שאנחנו, לדחוף את הציבור לכן כדי שנשיג את היכולות שלנו - והוא גם כן מיומן שהינו מבין בתוצאות. הציון היחיד של החברה הוא למעשה לגבי המאמצים.
ומשום כך, העשייה היחידה שלנו הזו להשתדל כמיטב יכולתנו. הנו פחות מקל בדבר הייסורים – או שאני מתחילה לחשוב מה באמת "מיטב יכולתי". איזה אתר מהיכולת המוחית שלי איננו מנוצל? במידה ו אני בהחלט כן זקוקה לשינה הזאת? מסוג זה הייתי אוכלת הרבה פחות בהרבה מעולה, במידה ו היו לכם בהרבה כוחות (בבקשה תגידו לכל המעוניין שאני עשויה להוסיף ליצור אמון על גבי הקפה לצרכים של זה!)? 5 שניות אם ימים בזבזתי? במידה ש השיחה הזאת כן הייתה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?
מסתבר שגם לקנות את אותו הטוב ביותר שביכולתנו זה שלא כל מה קל מאוד. אבל א-לוהים הינו אבינו ובוראנו. משמש מאמין בנו וצריך שנצליח. הרצון העז בעיקר הינו לתת לעסק קיימת שונה, הזדמנות אחרת. אנשים פשוט צריכים לצאת לדרך, וזה כבר יבוא לקראתנו יותר מכך מחצי ממנה. נקיפות המצפון כבר מתחילות להיחלש...